הייתה לי חברה הכי טובה שהייתה מתוקה כדבש, אבל רק בפה. מאחורי הגב שלי היא הייתה שד. היא גנבה לי את החבר, הסגן של המאפיה בשיקגו. התירוץ שלה? היא רצתה להרחיק אותי מהחושך ומהדם, אז היא תסבול במקומי. היא משכנה את טבעת הנישואין שלה וסיפרה לבעלה סיפור על תיק במהדורה מוגבלת בשבילי. היא מעלה כספים מחשבונות החברה של בעלה והדביקה לי את זה כתוצאה מההרגל שלי עם מלווה גברים. היא הייתה בהיריון ועדיין רצתה ריגושים. אז היא הלכה לאורגיה מלאה עם הדוד של בעלה וקבוצה של מקורביו. כך היא הגיעה לדימום מסוכן. אבל איכשהו זה היה אשמתי. אני הייתי זו שארגנה מסיבה כזו, לפי הגרסה שלה. והסיפור שלה? היא ניסתה לעצור אותי, אז דחפתי אותה והיא איבדה את התינוק. בסוף, בעלה שלח אותי לגיהינום של קרטל במקסיקו כדי לכפר על חטאיי. שם, המאהב שלה מכר אותי לרובע החלונות האדומים. קודם באה ההתמכרות. אחר כך הרחובות. שירתתי כל גבר בארגון שלהם, אחד אחרי השני. הגוף שלי נרקב. מתתי לאט, חולה ובודדה. כשפקחתי את העיניים שוב, חזרתי ללילה שבו החברה הכי טובה שלי עברה הפלה בגלל המסיבה המטונפת שלה עצמה.