כשהכוכב שלי עזב

סטלה הארט אהבה את אשטון ווס בלי שמץ של כבוד עצמי. יורש אימפריית התכשיטים בת המאה האחורית האשים את סטלה בשריפה מלפני שבע שנים—בטוח שהיא התעלמה מצעקותיו כדי להציל זר. שלוש שנים אשטון העניש אותה: הגיש לה 100 מכתבי גירושין, ו-100 פעמים סטלה התחננה שלא ינטוש אותה. במכתב ה-101, סטלה הפסיקה להתחנן. לא אחרי שאשטון הכריח את סטלה האלרגית לשתות אלכוהול מול חבריו. לא אחרי שאחותה החורגת ריסקה את התליון של אמה המנוחה. ולא אחרי שהסטירה של אשטון הרסה את מכשיר השמיעה שלה, שאותו ענדה מאז שמכת אבא שלה גזלה את שמיעתה בגיל 19. עטופה בשמלה אדומה כדם, סטלה חתמה על המכתב—ואז הלכה אל חיקו של איתן מורו, טייקון עמק הסיליקון שמימן בחשאי במשך שנים את מחקר הסרטן של אמה המנוחה. אשטון התעשת רק כשהכול כבר היה מאוחר מדי. הוא התחנן, השתכר, ואפילו ניסה להרוס את המוניטין של סטלה כדי שאף גבר אחר לא יוכל להחזיק בה. אבל אי אפשר להרוס אישה שכבר הלכה—אפשר רק להביט בה זורחת במקום שאליו כבר לא תוכל להגיע. שלוש שנים אשטון חשב שסטלה חסרת ערך. עכשיו, הוא יצטרך לבלות את שארית חייו בגילוי לאן הכוכב שלו נעלם.