בשעותיה הראשונות של הנישואין, קלייר מצפה לטיול ירח הדבש שלה לחוף אמלפי, אך בעלה ג'וליאן מבטל בחשאי את הכרטיסים ומעביר אותם לפופי, חברת ילדותו. גרוע מכך, תעודת הנישואין שלהם נשארת נעולה בכספת שלו ומעולם לא הוגשה לרישום – מתברר שהנישואין האלה כלל לא תקפים. היא לא בוכה ולא צורחת, אלא קונה בשקט כרטיס לכיוון אחד וטסה ללונדון. היא חושבת שהבריחה תביא לה חיים חדשים, אבל ג'וליאן משתף פעולה עם פופי כדי להרוס בשולחן הישיבות שנתיים של עבודה קשה שלה, ואף גורם לה להפיל את העובר לעיני כולם. היא נוטלת תרופות, הולכת לטיפול, ומטפסת בחזרה מעמקי התהום סנטימטר אחר סנטימטר. כשג'וליאן טס חצי עולם כדי לבקש את סליחתה, היא רק אומרת בשלווה: "אני רוצה שתחיה עם פופי עד זקנה ושיבה." המשפט הזה אכזרי יותר מכל נקמה. בסופו של דבר יש לה בן זוג חדש וחיים חדשים. ואילו ג'וליאן ופופי רבים ללא הרף לאחר נישואיהם, שיתוף הפעולה בין שתי המשפחות הגדולות מתפרק, וכל שנותר להם הוא חרטה אינסופית.