הקערה השבורה שהוא ריסק שווה אחר כך עשרים מיליון

בבוקר ברחוב הקרמיקה של העיר העתיקה, האומן הפשוט ג'או פינג רוכב על אופניו ומגן על קופסת עץ, כשרכב הפאר של צָאו גָאנְג, בנו של עשיר, חותך ופוגע בו. צָאו גָאנְג מנצל את כוחו כדי לדרוש פיצוי של שלוש מאות ועשרים אלף, ואף לועג לקערה השבורה ובועט אותה לרסיסים. הוא אינו יודע שקערת החרסינה העתיקה משושלת צ'ינגחֶה שווה עד שמונה עשר מיליון. עם בואם של חוקרי הביטוח ומומחי ההערכה, נחשפים זה אחר זה הראיות המפלילות: מהירות מופרזת, שברי חרסינה בסוליות הנעליים, והעברות כספים עבור שכירת אנשים לתצפת מראש — כל גסות רוח שלו הופכת לראיה שמפילה אותו. תביעת הפיצוי האסטרונומית מובילה לסגירת אשראי בבנק, והעסק המשפחתי קורס באחת. הסערה שפרצה בגלל קערה אחת — לאן היא תוביל את האדון היהיר הזה?