רוח חבויה בשרוול

סו ניאן, ממשיכת דרכה של אמנית הרקמה מסוז'ואו, חוזרת לרחוב העתיק בג'נהו עם אמנות הרקמה ״פיצול חוטים וצללים״ שקיבלה מסבתה, וממשיכה לבדה להחזיק את בית המלאכה לרקמה שעומד בפני סגירה. ג'יאנג צ'ה, ראש תאגיד רקמת המכונות, מצהיר שרקמת יד היא כושר ייצור מיושן, לועג בגלוי לסבתה של סו ניאן ואף טומן לה מלכודת בתערוכה כדי למנוע ממנה להשתתף בתחרות. סו ניאן מסדרת את מחברות ההוראה שהשאירה סבתה, מפרקת את אמנות ״פיצול חוטים וצללים״ למסמכים מתועדים, משלימה את עבודת הרקמה בתוך שלושה חודשים ומצליחה להציג בתערוכה. בתערוכה הבינלאומית שופט זר אומר שיצירתה מציגה את גבולות היכולת של עבודת היד. ג'יאנג צ'ה עומד דומם מול הדוכן זמן רב ומודה בקול נמוך שלבסוף הוא מבין. סו ניאן חוזרת לבית המלאכה, מנגבת את תמונת סבתה ומשחילה מחדש את המחט כדי להתחיל את היצירה הבאה.