לא הוקרת תודה — אלא רצון לשאת אותך

לאן, מבוגרת מטייש'ו בשבע שנים. כדי לעזור לו לצאת מהכפר ההררי, היא משכנתה את ביתה, מישכנה את צמידי הכסף שלה, נטלה על עצמה את החובות לבדה — אך החביאה את אהבתה במשפט אחד: "אני רואה אותך כמו אח קטן". שלושה חודשים לאחר מכן שב טייש'ו, ומגלה אותה ניצבת מול ניסיון כפייה לנישואין בידי בריון. מול החובות, הרכילות וההאשמות בזיוף, הוא מתייצב להגן עליה ומתוודה באומץ: לא מתוך הוקרת תודה — אלא מתוך רצון לשאת אותך. אחד חושש לעכב, השנייה מסרבת לסגת — האם יצליחו לחצות את הדעות הקדומות של החברה, ולהפוך אהבה הדדית ועמוקה לחיי שגרה של יחד לנצח?