בגיל העמידה נקלע ליאנג יואן להחלטה קשה. אשתו פאנג צ'ינג חולה בגידול זקוקה בדחיפות לטיפול, וחברו ללימודים מנצל את ההזדמנות ומפתה אותו בכסף, בתקווה שיקל ראשו בעבודתו. מחד — מחלתה של אהובתו, ומאידך — המצפון המקצועי, וליבו של ליאנג יואן נקרע. מטלת מכתב בכתב יד שנתנה לו בתו מעוררת בו זיכרונות ילדות חבויים. הזמן נסוג לשנת 1988, כשליאנג יואן בן הארבע עשרה החביא מכתב לעצמו העתידי בחור בעץ צפצפה עקום. קטעי ילדות עולים שוב ושוב. אמו צ'ן שיולאן לימדה אותו בסרגל עץ שלאדם צריך עמוד שדרה ולשמור על גבולות; בילדותו, כשגנב כסף מהבית כדי להציל חתול רחוב, נענש בחומרה על ידי אמו.