מרינה היא בת ים. אם לא תקבל נשיקת אהבת אמת, היא תהפוך לקצף תוך 30 יום. היא קרעה את זנב הדג שלה למען דמיאן, והגיע היום ה-27 — ועדיין אין נשיקה. דמיאן נישק אישה אחרת לנגד עיניה, ואף עשה מקשקשים של נשמתה שרשרת עבור ונסה, ואת פנינת הלב — תקוותה היחידה לחזור הביתה — נתן לה כקרסול. מרינה מחליטה להשיב לעצמה הכול. בליל הפתיחה היא מרוקנת את כל התכשיטים הגנובים שלו, לוקחת בחזרה את צמיד הגאות, את קשקשי הנשמה, ולבסוף גובה בחזרה את החיים שגנבה עבורו מידי המוות. דמיאן נמס לקצף לבן ונגרף עם הגאות. ואילו איליי — האיש שוויתר על קולו כדי למצוא אותה — לוחש בקולו שהשיב לעצמו: "ברוכה השבה הביתה."