המפלצת הכתירה אותה למלכה

גדעון כבל את קורה למזבח והאכיל אותה למלך המעמקים. המפלצת לא קרעה אותה לגזרים. סורן שחרר את כבליה, נישק אותה ונתן לה חצי מאבן הלב שלו כדי שתוכל לנשום את הים. היא נישאה לו. היא אהבה אותו. ואז גדעון חזר. הוא חתך את לבו של סורן וריסק את האבן לנגד עיניה. קורה התעוררה במחנה האויב, מורעלת שוב, מנושלת מכל — עד שהרגישה בעיטה בבטנה. הילד של סורן. זה שאמרו שלעולם לא יוכל להתקיים. כעת היא נושאת את אחרון דם מלך המעמקים. הים קורא לה הביתה. והפעם, היא לא חוזרת כקורבן. היא חוזרת כמלכתם.