מבעד לאפר של ארצות הברית

ביליתי יום ולילה בהמתנה מחוץ לחדר המיון, רק כדי לקבל את הבשורה על מותה של אמי. חייגתי למספר של בעלי אדם, אבל גניחה של אישה בקעה מבעד לטלפון. הוא בוודאי אבוד בחיקה של איזו אישה עכשיו. דמעות זלגו על לחיי כשניסיתי למנוע מקולי לרעוד. "מאה מיליון." קולו הכועס בקע מהטלפון. "אליזבת, האם הייתי נדיב מדי איתך בשלוש השנים האחרונות? גרמתי לך לחשוב שיש לך הזכות לסחוט אותי כמו איזו שודדת?" "אל תספרי לי שאמא שלך רק קיבלה הלם קטן. גם אם היא באמת הלכה לפגוש את אלוהים, היא לא שווה מאה מיליון דולר, מבינה?" לפני שהשיחה הסתיימה, שמעתי שוב את קולה של האישה: "מותק, אני כבר לא יכולה לחכות..."