לין רן רואה מגיל צעיר את צבעי הרגשות של האנשים סביבה: מי שנשבר לו הלב הוא אפור, מי שחרד הוא צהוב חיוור, ומי שעדין הוא צהוב חמים. היא וסבתה מחזיקות בית קפה ותיק בשם "פלטת הצבעים", וכל מי שנכנס אליו מביא עמו צבע אחד וגם סיפור לב שלא הצליח לעבור. כשהייתה בת שבע, עזיבתה של אמה הפכה את כף ידה לאפור מת, ורק כשהגיע לוּ יואן, לקוח קבוע עטוף בגוון סגול בהיר, היא החלה להתמודד מחדש עם הצבע של עצמה. סיפור מרפא בבית קפה ותיק — בכל פרק, אדם אחד נרפא.