יון לי שבה הביתה

א-צ'י, משרתת זוטרה בבית מרקחת, שבע שנים שאבה מים וחטבה עצים, ספגה נזיפות ועונשים, אך תמיד זכרה את הילדה שבתמונת החיפוש על הקיר, שעל מצחה סימן רוחני — בדיוק כמוה. חיתת רוח קטנה הביאה לה טביעת ירקן של כת אריאל השמימית המחפשת קרובים, והיא אזרה אומץ ושלחה עגור נייר של בשורה. ראש כת אריאל השמימית הגיע בעצמו לעיירת צ'ינג-ין, בחן את דמה הרוחני והוכיח שהיא אכן יון לי, פנינת השער השמימי שאבדה לפני שבע שנים. לאחר שובה הביתה, בפעם הראשונה היא ישנה עד שהשמש זרחה גבוה, ובפעם הראשונה אחזה בקערת דייסה חמה. במשתה השיבה היא זיהתה את בני הזוג מבית המרקחת שחטפו אותה אז. מעבר יון-ג'ין נסגר, והאמת יצאה לאור. היא שינתה את שמה ליון לי, ומא-צ'י שאיש לא רצה בה היא שבה אל עצמה צעד אחר צעד, נכנסה אל זירת הניסיונות ופגשה חיים חדשים.