במשך שש שנים ספגתי את האכזריות המחושבת של ארוסי איתן, מתוך אמונה שזו הדרך היחידה לשלם על התרופה לשוק השחור לריאותיו של אבי הגוסס. ואז שמעתי אותו מדבר עם המאהבת הסודית שלו — אלמנתו של אחיו המנוח. "ברגע שהזקן ייחנק, אשים את אייבי בדירה מבוצרת כזונה האישית שלי, ואת תלבשי את הטבעת של הקאפו." אבל איתן לא ידע שבלילה שלפני כן לקחתי את כספי האחרון וקניתי מחרוזת תפילה כסופה של ונדטה. העזתי לצעוד אל תוך הצללים והקדשתי את עצמי לוויליאן, הדון החדש והמבעית של כל הסינדיקט. כשהתייפחתי על הרצפה הקרה והעץ, החצר נדמה למוות, וזוג ידיים גדולות ומצולקות נכנסו לשדה ראייתי כשבידן ורד ארגמן מושלם. ובתוך הדממה הכבדה שהשתררה, הבנתי: או ישועה או כליה הגיעו אליי, ואני כבר לא זו שבוחרת.