רוח ארוכה אל המשי

בחשכת הלילה של חצר האריגה בדרום הנהר, שן ג'אונינג, יה פוגואנג וסו ג'ינגשו עומדות זו לצד זו. שלוש נשים, כל אחת עם כישרונה המיוחד, אינן נאחזות באגדות סוערות, אלא בוחרות להתייצב על קרקע חיי היום־יום. לאור הירח, לפני השולחן, בדים צבועים באינדיגו מתנופפים ברוח, וסלילי משי ירוקים מונחים בדממה. הן מביטות בביטול בתהילה חולפת, ובטוחות שהשנים הפשוטות מעצמן ישקיעו סיפור, והן נחושות לצאת לדרך הבאה, עם מחט וחוט ובד בידיהן, להמשיך את דרכן שלהן. אור ירח ואור פנסים משתלבים, ובנוף הרגיל נכתב פרק של צמיחה עצמאית ועיקשת של נשים.