בחג האביב התלוויתי לאשתי טאנג שיאומאן לבית הוריה, וחשבתי שזה רק ביקור שגרתי. אבל צ'נג ינג'ואו ראה בעיניו איך היא לוקחת עוף, ברווז, דג ובשר, צלעות ורגלי חזיר, וממשיכה לנקניקים ולמצרכי החג – עד שתא המטען והמקפיא בבית כבר תוכננו מראש לפרטי פרטים. מה שמצחיק עוד יותר הוא שחמותי נוזפת בה כל יום על כך ש'רק יודעת לקחת הביתה', אבל מיד אחר כך שואלת מה עוד חסר לה; וסבא אפילו חושש שנכדתו לקחה מעט מדי. צ'נג ינג'ואו עבר מהלם וחוסר הבנה להבנה הדרגתית: במשפחה הזו אמנם הפה קשה, אבל האהבה לבת מעולם לא הייתה מעורפלת. מסע 'הצטיידות' תוסס של חג האביב טומן בחובו גם את הקשר המשפחתי הסיני האמיתי ביותר.