שנה על העץ

בליל סערה, לוח האם של בית המלאכה הוותיק להדפסי שנה נספג בלחות ונסדק, ולין יאן מגלה שעליו להגיש מאה ועשרים הדפסי שנה בעבודת יד בתוך שבעה ימים. הוא נאלץ להישאר וללמוד מחדש מהדיו, דרך התאמת הלוח ועד לחריטה, תוך התמודדות עם כישלונות, לחות חוזרת ופיתוי ההעתקה הדיגיטלית. בעזרת סבו גו שואו-אי, סו צ'ינג וצ'ן צ'י ואחרים, הוא חורט מחדש את לוח האם ומשלים יצירות ראויות בקביעות. בסופו של דבר מוצגות היצירות בבית תרבות, ולין יאן מבין שהמורשת אינה נעילה של חפצים ישנים, אלא שמירה על שורש המלאכה, כדי שידיים נוספות יאחזו בה וימשיכו קדימה.