צל החרב על פני האגם

יה וו-חן נשדד ליבו-חרבו והושלך למעמד של חסר-ערך, ושומר על אגם וו-חן במשך עשר שנים. צ'ין מו-יואן, אדון היכל צלקת השמיים, מבקש לאטום את האגם ולהשמיד את הדרך. יה וו-חן מגלה שמתחת לאגם חתוכה שארית-התודעה של המאסטר הקדום וו-חן, ושאומנות הוו-חן נקטעה בגלל בגידת אבותיו של צ'ין. החרב השבורה מהדהדת, רונות הרוח מתעוררות, והנער שאסף אליו מתגלה כאחותו האבודה — היא מפוצצת את זרע צלקת השמיים שבגופה ומתה כדי להצילו. יה וו-חן מבין סוף סוף את משמעות הוו-חן האמיתית, חורט את גופו כרונה אל תוך השמיים והארץ, קוטע את רון-הגורל של צ'ין מו-יואן, מעצב מחדש את שיטת רונות הרוח, והופך בעצמו לבבואה נצחית במימי האגם.