לין ין חוזר לכפר הכבשנים צ'ינגלאן כדי למכור את הכבשן המשפחתי הישן. סבו, לין שואוז'ו, מתנה את המכירה בכך שייצר בעצמו קערה אחת, וסו חה משכנעת אותו קודם לשרוף מחזור שלם. לין ין עובר את כל השלבים — לישת החימר, עיצוב על האבניים, זיגוג וטעינת הכבשן — וחווה כישלון בשיטה המהירה, סדק בתקרת הכבשן, הזמנות בכמויות גדולות וסכנת שריפה במשמרת לילה, עד שהוא מבין בהדרגה שמיומנות אינה העתקה של צורה ישנה, אלא שמירה על סדר העבודה, על שיקול הדעת ועל האחריות. בסופו של דבר הוא דוחה את מכירת הכבשן, פוסל את התוצרת הפגומה, וממשיך לשרוף יחד עם סבו ועם אה צ'ינג, כדי שאש הכבשן לא תכבה.