מלחמת ההריסה

לפני עשר שנים היא הגיעה לסף ביתה של נובה עם ילדיה, מתחננת למחסה. נובה פתחה את השער הנעול ואמרה: "הישארי! בלי תשלום!" מאז נובה מפרנסת אותה ואת משפחתה. אך כשבתה של נובה חזרה עם מיליונים כדי להחיות את האדמה בבניית כבישים, היא לפתע השליכה עצמה על הקרקע, נאחזת ברגלה של נובה ודורשת: "אני גרה בבית הזה עשר שנים; הוא שלי! אף אחד לא זז עד שאקבל את השטר!" הכרת התודה שהביעה פעם הוחלפה בחמדנות, כשהיא דוחקת את מיטיבה לפינה, ומחליפה עשר שנות טוב לב בהזדמנות לעשיית כסף. הכפריים קוראים לה חסרת לב, אך היא רואה רק את ערך הקרקע העולה, ועיניה מלאות חמדנות...