מנורת הלב זורעת בשדה הרוחני

שן יֵן-ג'ואו עובר בטעות לעולם של תרגול רוחני בעיירה יוּן-צִ'י, ומתעורר אל שדה רוחני שנובל ועשן עכור המתפשט סביבו. שׁוֹאֵר הַדּוֹפֵק סוּ צִ'ינְג-לִי מגלה בכף ידו "מנורת לב" המסוגלת לטהר את העשן העכור, אך גובה מחיר בנפשו. השניים יוצאים יחד לדרך: בצוק האורן העתיק הם מושכים זוהר כוכבים, במערת הנחל הרוחני הם מחפשים מעיין חיים, ומחוץ לבקתת הצמחים הם מזקקים תרופות. בטוב לבם הם מחממים את עורקי הרוח. מול הסכנה שעורקי הרוח עומדים להינתק, הם אינם נאבקים ואינם חומדים דבר — רק מבקשים לשמור על פיסת נוף אחת. מנורת הלב מאירה את יוּן-צִ'י, ומאירה גם את הלב הפנימי של התרגול: להושיע אחרים הוא להושיע את עצמך, ומחשבה טובה היא הדרך עצמה.