במשך חמש עשרה שנה דיממתי למען בעלי, דון מאפיה אכזרי, ועזרתי לו לבנות את הארגון שלו מאפס. אבל ביום הנישואין שלנו מצאתי שפתון תות זול במכונית המשוריינת שלו. אז גיליתי שהוא מנהל רומן עם מזכירה אזרחית, והיא בהיריון עם היורש שלו. "הוא רואה אותך כמבצר בלתי חדיר, ואותה כמישהי שזקוקה להגנה שלו." לא בכיתי, ולא התחננתי שיישאר. השארתי את טבעת הנישואין הזולה שלו מחוט נחושת על הכרית, ניסחתי דרישת פיצויים כדי לקחת חצי מהנכסים המולבנים שלו, והזמנתי לעצמי כרטיס במחלקה ראשונה לאירופה. הפעם, אני הולכת לראות את השלג במו עיניי.