השכנה הדיילת שלי

ביום היא דיילת זוהרת, אלגנטית ומהוגנת; בחצות היא פושטת את המדים ובוחרת בדלת של גבר אחר. יד ביד בתא הנוסעים, חיוך בעננים — בעיני השכנים היא אלת מדים בלתי מושגת. אבל אחרי הנחיתה, כשדלת נטרקת, הבגידה שממש מעבר לפינה מתחילה לבעור. האיסור נמצא במרחק קיר אחד בלבד, והחנק נובע מכך שאתה שומע את הקולות מבפנים אך אינו יכול לדחוף את הדלת. הדרמה הקצרה מצלמת את "השכנה הדיילת" יפה ואכזרית בו-זמנית. בעננים יש כבוד; בלילה יש בגידה; המדים עוד לא גוהצו, והגוף כבר שייך למישהו אחר.