המזכירה המהפנטת

רדת הלילה, המזכירה נכנסת למשרד המנהל בשמלה שחורה וגזורה צמוד. מבטה חושני כמשי, חיוך קל עולה על שפתיה ברמז פיתוי סודי. בחוץ ניאון מהבהב, בפנים אור רך, היא צועדת בחן, אצבעותיה העדינות מחליקות על המסמכים, באוויר נודף ריח עדין. נוכחותה היא פיתוי מתוכנן היטב, המעורר בשקט את כמיהת הגבר. כל תנועה ותנועה שלה נושאת חן של אישה בוגרת, שקשה לעמוד בפניו.