אינטרנט קפה של האלה

אינטרנט קפה בשיננידונג. קול המאוורר, כן יותר מקולות האנשים. האישה שמאחורי הדלפק מחייכת במשמרות, והמנהל נאם מחזיק את המפתחות ואת לוח המשמרות באותה יד. יש מי שכותב את גופו כשעות נוספות, ויש מי שכותב את מה שראה כידיעה שמופעלת נגד אחרים. הדלת הסמוכה נפתחת רק בסדק צר — "אתה הלילה, אתה עוד חוזר הביתה שלך?" אן טאֶהיון היה רק לקוח. אבל ברגע שלקוח רואה את האור במחסן, הוא כבר לא רק לקוח. החנות עוד דולקת. ומה שדולק, מעולם לא היה רק המסך.