השפחה המזלזלת מנצלת תפנית בזהותה ועולה מן השפל התחתון של בית האחוזה אל מעמד של כוכבת עולה. דמותה הקטנה והעדינה נישאת אל החצר הראשית, ומבטי הבית כולם עוקבים אחריה. אלה שהתעללו בה בעבר משפילים כעת את עיניהם, ומזימותיהן של האחיות המתחרות על אהבתו נמוגות זו אחר זו לנוכח חיוכה המתוק. צלקות האהבה העכורה הופכות לכבוד של היום, והיא, בגופה הרך, זוכה לבדה לפאר הבית הפנימי, מטפסת מעלה צעד אחר צעד וצופה בחיוך בשלטון שבידיה.