הקיץ בכפר בצפון-מזרח סין סגרירי וארוך, והימים שבהם הבעל לא בבית ארוכים עוד יותר. שיה שיו-יון בת שלושים, גופה עוד רך, אך מבטה כבר למד לבחון. מורה מתנדב, בנו המפגר של ראש הכפר, חמיה, מגדל הדגים, הפיסח... גברים בתפקידים שונים בכפר נכנסים בזה אחר זה לחייה. תחילה עסקה כפויה מתוך בדידות בלתי נסבלת, ולאחר מכן הפכה בהדרגה להוללות יזומה. הבגד הכחול עוד על גופה, אך גופה שמתחת לחצאית כבר התמלא בידיים ובתאוות שונות. הצד האמיתי ביותר של אהבת הכפר מעולם לא היה רכילות קטנונית של משפחות, אלא אישה שבתוך שזירת תאווה ואינטרסים הופכת את עצמה, צעד אחר צעד, ל"אישה מופקרת" בפיהם של בני הכפר. הפרק הראשון הוא רק ההתחלה, והדרך downwards עוד ארוכה.