על השממה שאחרי הפיצוץ הגרעיני, סירת דיג רקובה היא נקודת ההתחלה היחידה. ג'יאנג ג'ואו רצה לחיות את שארית חייו בשקט, אבל ברזל ודם ותשוקה נשפכים לעברו בו-זמנית. גופים ספוגים, עור מכוסה בוץ, רעד מהנשיקה הראשונה והעזה — כולם מזכירים לו: בעולם הזה, ההון לשרוד אינו רק נשק, אלא גם הגוף הבוער. מריסון לשחרור, מהישרדות לכיבוש, ברגע ההתפרצות התשוקה רועשת יותר מיריות. הנשק החד ביותר בעולם הסוף הוא לרוב לא סכין או אקדח, אלא תאווה שגורמת לאנשים להיכנע מרצונם.