הנער שפעם רץ אחריה וקרא "אחות נינג", כעת כורע על ברך לפני כיסא הגלגלים בתואנה של ריפוי רגליה, ומשחק בכפות רגליה היחפות של אדונית גומת החרבות שמעולם לא חשפה. הבן נענש בעמידה מול הקיר, אך האם חשה לראשונה צריבה ודגדוג תחת תנועות אצבעותיו. לאחר שבלעה גלולת עצם-מתמזגת-דם, חושיה מתרחבים פי כמה; מבעד לדלת, האלמנה הצנועה שעל המיטה נמעכת עד שהמצעים ספוגים, בעוד הנער בחוץ מתפלל בחרדה שאמו ודאי תבריא.