נולדתי מחדש בשנות ה-90, התאפקתי יותר מדי זמן, ולבסוף אין איש בבקתת העץ. אמא החורגת דחפה את השד לתוך פי, התיישבה עמוק ככל האפשר, רטובה וחמה, ולחצה עד שנאנקתי. הזרע שזה עתה שפכתי עוד לא נגמר לזלוג, והדבר הזה כבר התקשה עד כאב — מותניה כבר כאבו, והיא בכתה ושאלה למה אני עוד לא גומר.