בחיי היום־יום המשותפים עם אמו, לין צ'ן הבוגר מגלה בהדרגה חום נוסף ביניהם, מעבר לקשר המשפחתי. מבטה הרך של האם אינו רק אימהי עוד, אלא טומן בחובו גם תוגה וכמיהה שאין לתארן. השניים נפגשים שוב ושוב בסלון ובחדר השינה בשעת לילה מאוחרת, ובמתיקות המביכה מתערבבים בגידה ופיתוי נסתרים. הקשר האסור בין אם לבנה תוסס בשקט לאור אורות העיר המודרנית ומצית סבך תשוקה שאין ממנו מוצא.