צ'ן יו דוחף את דלת הבית אחרי העבודה ושומע אנחות מדוכאות מחדרה של שותפתו לדירה, סו צ'יאן. מבעד לסדק בדלת הוא רואה אותה שקועה בעצמה, שפתיה לוחשות שוב ושוב את שמו, וגופה כבר רטוב לגמרי. כשהיא נתפסת היא לא נבהלת, רק מרימה אליו מבט מעורפל ולוחשת לו להיכנס. הוא עוד זוכר שיש לו חברה, אבל בסוף לא מצליח לסגור את הדלת. גוף עטוף רק במגבת אחרי מקלחת, נשימות משני צדי הקיר, נגיעות שמתחילות בבדיקה ומאבדות שליטה – הגבולות של החיים המשותפים נקרעים כליל בלילה הזה. ומאז, בכל לילה, נשארים בדירה רק גופות מתנגשות ואנחות מדוכאות, עד שהשותפה התמימה הופכת לחיית חרמנות שיודעת רק להתחנן.